זר נ' ליבנה צפוני בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תל אביב מיום 26.11.13 (כב' הרשם הבכיר אדי לכנר) לפיו נדחתה תביעת המבקשת לחייב את המשיבה בתשלום פיצויים למבקשת בסך 4,000 ₪ בגין עילות של הטעיה, מצג שווא ועגמת נפש.

המבקשת רכשה ספה אצל המשיבה בסכום של 2,995 ₪. לטענתה, היא השתכנעה לרכוש ספה זאת לאחר שהבהירה לנציג המשיבה בחנות כי חשובה לה ביותר האפשרות להסיר את ריפוד הספה בקלות ולכבסו, וזה מצידו טען בפניה כי אכן ריפוד הספה ניתן להסרה ולהרכבה בקלות.

משהגיעה המבקשת לביתה והחלה בהרכבת הספה, התברר לה כי הסרת והרכבת הריפוד כרוכים בפתיחה וסגירה של ארבעה ברגים הממוקמים בתחתית הספה ואשר הגישה אליהם אינה פשוטה, בניגוד לדבריו של נציג המשיבה בחנות.

משראתה כן, פנתה המבקשת אל המשיבה וביקשה להחזיר את הספה ולקבל את כספה בחזרה בטענה כי הוטעתה על ידי נציג המשיבה בחנות. לטענתה, בנקודה זו החל "מסע טרטורים" כדבריה של המבקשת, אשר נמשך כארבעה חודשים במסגרתו גרמה המשיבה למבקשת לבזבוז זמן ומשאבים ואובדן ימי עבודה, הפגינה כלפיה יחס מזלזל ואף גרמה לה לעוגמת נפש בשל התנהלות זו, כך לדברי המבקשת.

המשיבה מצידה טוענת כי לאורך כל הדרך פעלה היא ללא דופי. לטענתה, לא נעשתה כל הטעיה מצידה בחנות היות והספה הוצגה באולם התצוגה בחנות, דבר שאפשר למבקשת לבחון את הספה טרם הקניה. הוסיפה המשיבה וטענה כי פעולותיה אל מול המבקשת היו בגדר "לפנים משורת הדין" עת העניקה היא למבקשת החזר כספי מלא, בניגוד למדיניות המשיבה ואף הציעה לה פיצוי נוסף בסך 500 ₪ ומכתב התנצלות מטעם מנכ"ל המשיבה אולם המבקשת החליטה מטעמיה היא לדחות את הצעת הפיצוי.

בית משפט קמא דחה את התביעה. בעשותו כן קבע כי לא הוכח כי המשיבה או מי מטעמה הטעה את התובעת בעניין אופן הסרת הריפוד ומשכך לא מתקיימת עילת ההטעיה. עוד הוסיף בית משפט קמא כי המבקשת לא הוכיחה את טענותיה באשר לסכום התביעה ואף העריכה באופן מוגזם את הזמן שנאלצה להשקיע עניין. בשל קביעה זו נדחתה אף טענת המבקשת לעגמת נפש.

מעיון בבר"ע וצרופותיה ובתגובות לה, מצאתי כי דין הבר"ע להידחות.

המבקשת מלינה על קביעותיו של בית משפט קמא - אותן קבע בית משפט קמא לאחר ששמע את העדים ובחן את הראיות - על התרשמות בית המשפט מן העדויות והמשקל שניתן לראיות, בהם אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו גם: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ, 21.9.09).

קביעותיה של הערכאה הדיונית לפיהן המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת טענותיה בדבר הטעיה מצד המשיבה, בזבוז זמן ועוגמת נפש, הן סבירות על פניהן ומנומקות, התבססו על חומר הראיות שנפרש, ואין למצוא בהן טעות גלויה על פניה.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.

נסיבות העניין בהן המבקשת זכתה להחזר כספי מלא מהמשיבה ואף הוצע לה לקבל פיצוי בגובה 500 ₪ ומכתב התנצלות ממנכ"ל המשיבה לא הצדיקו פניה לבית המשפט. ואין לבוא בטרוניה על ערכאה קמא משראתה לדחות את התביעה.

בקשת רשות הערעור נדחית.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ד, 02 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: